פסיכולוגי 4# - עד כמה המוח שלנו "משתגע" לפעמים

 פרויד אבי הפסיכולוגיה הפסיכודינמית סיפר לנו על שני סוגים של תהליכי חשיבה פסיכולוגיים בנפש שלנו:

תהליכי חשיבה ראשוניים ושניוניים.
 תהליך חשיבה שניוני הוא  הגיוני, ריאלי, ולוקח בחשבון את חוקי המציאות. בעזרתו אנחנו משיגים את המטרות שלנו בחיים. זו החשיבה "הרגילה" שלנו.
 תהליך חשיבה ראשוני  מאפיין את הלא מודע (פסיכולוגים קליניים רבים  עובדים עם הלא מודע), ונחשב לפרימיטיבי יותר (לכן הוא נקרא ראשוני). הוא לא הגיוני, הוא אסוציאטיבי, הוא מכיל בתוכו סתירות, הוא מבולבל. עבר והווה מתחלפים, אין התחשבות בחוקי החלל והזמן, ותופעות של מאגיה וקסם מתקיימים בו כאילו זו המציאות. זו חשיבה שמאפיינת הרבה פעמים ילדים קטנים, ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו מסגלים לעצמנו חשיבה, שהרבה יותר מתאימה למציאות ולחוקי הלוגיקה.
 
מתי אנחנו נותנים למוח שלנו "להשתגע"?
יש מקום אחד בנפש שחשיבה זו משתמרת במלואה- בחלומות שלנו.
דמויות מתחלפות, מצבים משתנים כהרף עין, אנחנו עוברים ממקום למקום ברגע,
עבר והווה מגיעים ביחד, תופעות מוזרות וחיבורים לא סבירים. כל מה שנראה לא הגיוני במציאות היומיומית קורה בחלום. פרויד טען שהחלום הוא צוהר ללא מודע. ולכן פסיכולוג מציע למטופלים לספר על החלומות שלהם, ולעשות עליהם עבודה.
החלום מספר לנו על התכנים הלא מודעים שנמצאים בנפש שלנו, והוא מביא לנו את סוג החשיבה שמאפיין את הלא מודע- חשיבה ראשונית ולא הגיונית.
 
איך אפשר ללמוד מהחלומות שלנו על עצמנו, וככה להבין את עצמנו טוב יותר, וממש להשתמש בזה כדי להשיג את המטרות שלנו? על כך בפסיכולוגי הבא  שיעסוק בחלומות.

תרגול פנימי - פסיכולוגי
תן דוגמה מעצמך, ממחשבות שעלו בך (או מחלומות) לחשיבה שניונית ולחשיבה ראשונית.